<h1>ערוך</h1>
<h2>דף ב.</h2>
אילימא בתרנגולת העומדת לאכילה וכו' אוכלא דאפרת הוא וכו',
<b>חולין ע"ג, פסחים פ"ה] חיבורי אוכלין כמאן דמיפרתי דמו, [שבת קמ"ג] מעבירין מעל גבי השולחן פירורין פחות מכזית, [פסחים י'] דרכו של תינוק לפרר, [שם כ"א] מפרר וזורה לרוח. פירוש ענין חתיכה ושבירה ופרידה ובקיעה, ביצי צפעוני בקעו תרגום הא כביעי דחיון חורמנין מפרתין והזורה תבקע אפעה. [הערוך ערך פר</b>
הוה ליה נולד ואסור, פירוש כל דבר שלא היה מאתמול ונעשה היום נקרא נולד.
<b>הערוך ערך לד</b>
<h2>דף ג:</h2>
מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם,
<b>ב"ק י'] והאיכא מרבה בחבילות, פירוש מרבה חבילי עצים לחזק בהן הדליקה. [הערוך ערך חבל</b>
דרכו לימנות, פירוש פליגי רבי יוחנן וריש לקיש אליבא דרבי מאיר, לריש לקיש ששונה כל אפילו ביצה בכלל לפי שדרכה לימנות אחת אחת. ואיכא בין רבי מאיר לרבנן טובא, דרבנן אמרי ו' דברים בלבד ורבי מאיר אמר כל דבר חשוב שדרכו למנות אחת אחת ואפילו ביצה. לרבי יוחנן ששונה את שדרכו לימנות שנינו שאין בטלין ברוב ואפילו באלף, אלו השנויין במשנה בלבד
<b>פ' אחרון דערלה מ"א] א) הבגד שצבעו בקליפי וכו'. ב) האורג מלא הסיט הצבוע בקליפי ערלה. ג) חבילי תלתן של כלאי הכרם וכו'. ועל זה שנינו שהיה רבי מאיר אומר את שדרכו לימנות מקדש וחכמים אומרים אינו מקדש אלא ו' דברים, ורבי עקיבא מוסיף אף ככרות של בעל הבית מפני שהן גדולים ואין נמנין אלא אחת אחת, הנה י' וכן מפורש [בערלה ירושלמי] רבי יוחנן וריש לקיש חד אמר לרבי מאיר י' דברים מקדשין וחד אמר לדברי רבי מאיר כל הדברים מקדשין. [הערוך ערך דרך</b>
אגוזי פרך ורמוני באדן, פירוש שם מקום וכן פרך מקום ופירותיהן גדילין וחשובין
<b>הערוך ערך באדן</b>
פירוש אחר שאותן האגוזין חשובין ורכין שנפרכין ביד
<b>הערוך ערך פרך</b>
וחלפי תרדין, פירוש יש שאומרים הן העלין והצלעות של תרדין
<b>הערוך ערך חלף</b>
ליטרא קציעות שדרסה על פי עגול, פירוש תאנים שעושין מהן קציעות מניחין אותן במכתשת וכותשין אותן ועושין אותן כמין ככרות.
<b>הערוך ערך קצע</b>
<h2>דף ד.</h2>
אפרוח וקליפתו גוזמא, ופירוש גוזמא לשון הבאי ודברי הבאי אחד הוא והוא כאדם שמגדל את הדבר הרבה ומוסיף בגידולו, והוא כענין ערים גדולות ובצורות בשמים שהוא משל כשם שהשמים אתה מגביה ראשך בכל יכולת עד שתראה המקום שלמעלה הימנו, כך ערים האלה אי אתה רואה את ראש המבצר עד שתגביה ראשך ותשא עיניך בכל יכולתך וכו' זאת תשובת רב שרירא ורב האי בנו הגאונים.
<b>הערוך ערך גוזמא</b>
<h2>דף ד:</h2>
דשלחו מתם, פירוש מארץ ישראל לבבל
<b>הערוך ערך תם</b>
זמנין דגזרי גזירה ואתו לאתקלקולי, פירוש מאי טעמא עבדינן בגולה תרי יומי משום דשלחו מארץ ישראל הזהרו לעשות שני ימים טובים כמנהג אבותיכם, דחיישינן שמא יגזרו גזירה וישכחו חשבון הקביעת ויבואו לידי קלקול.
<b>הערוך ערך שמ"ד</b>
<h2>דף ה.</h2>
כרם רבעי, פירוש כרם של שנה רביעית שנטע
<b>הערוך ערך כרם</b>
אילת מן הדרום, פירוש שם מקום
<b>הערוך ערך אילת</b>
ועקרבת מן הצפון, פירוש מקום.
<b>הערוך ערך עקרבת</b>
<h2>דף ו.</h2>
למיגד ליה גלימא, פירוש לחתוך וי"א לתפור
<b>הערוך ערך גד</b>
האידנא דאיכא חברי, שהיו פרסיים קורין לכומרים חברין והיו אותן חברין רעים ומצירין לישראל וכו'. האידנא דאיכא חברי חיישינן, פירוש שאומר לישראל כיון שאתם קוברין המת שלכם תקברו המת שלנו ביום טוב שלכם חיישינן ומשהינן למחר.
<b>הערוך ערך חבר</b>
<h2>דף ז.</h2>
ביעי דפחיא למאן, פירוש חייא כדכתיב ויפח באפיו נשמת חיים ופחי בהרוגים
<b>הערוך ערך פח</b>
משום דצריבן, פירוש קשים וחזקים כדאמר צורבא מדרבנן חוזק תלמידי חכמים.
<b>הערוך ערך צרב</b>
רבי יעקב אומר אם היו מעורין בגידין אסורות, פירוש גאון איריא דקרי לשון ערוב, כדאמרינן בטבול יום ונשא מעורה, ויש מהן הרבה בתלמוד ובמשנה והרבה בלשון ארמי מחליפין א' בע', כלומר מידי דמערבא.
<b>הערוך ערך ער</b>
האוכל מנבלות עוף טהור מן השלל של בצים, פירוש שלל של בצים גדולות אשכול בצים קטנות.
<b>הערוך ערך שלל</b>
בדספנא מארעא, פירוש כשאין לה תרנגול ומתעפרת בעפר ויולדתו ומאותן הבצים לא יצא מהן אפרוח.
<b>הערוך ערך ספן</b>
<h2>דף ז:</h2>
ואי איכא מצרא עברא, פירוש גשר של נסר קטן מגמלא
<b>הערוך ערך מצר</b>
מכסייה בדקר נעוץ, סולם מוצב תרגום והא סולמא נעיץ בארעא, וחנית מעוכה בארץ תרגום נעיצה
<b>הערוך ערך נעוץ</b>
[מקואות פ"ה מ"ו] בחריצין ונעיצין, ויש מפרשים על כן נקראין נעיצין שהיה שם מוצב עמוד או דקל ונעקר ממקומו ונשאר מקומו כגון חפירה, ושם אותו חפירה נעוץ כדאמרינן דקר נעוץ.
<b>הערוך ערך נעוץ</b>
<h2>דף ט.</h2>
הרואה אומר להטיח גגו הוא צריך, [חולין קי"א, פסחים ל', זבחים צ"ה] ההוא תנור דטחו ביה טחיי, פירוש טחו את התנור בשומן של בשר.
<b>הערוך ערך טח</b>
<h2>דף י.</h2>
מחלוקת בבריכה ראשונה, פירוש אפרוחים חדשים שלא הולידו בזה השובך אלא בריכה אחת.
<b>הערוך ערך ברך</b>
<h2>דף י:</h2>
גוזלות מנתחי אהדדי, [ב"מ קי"ג] אמר שמואל שליח ב"ד נתח נתוחי, פירוש שליח ב"ד שומט ונותן מידיו של לוה בתורת עבוט כלים וכיוצא בהן אבל ליכנס לביתו של לוה ולמשכנו אינו רשאי. [גיטין נ"א] שוורים מנתחי אהדדי כסין לא מנתחי אהדדי.
<b>הערוך ערך נתח</b>
<h2>דף יא.</h2>
והנך אשתרבובי אשתרבוב ונחית,
<b>שבת קמ"ז] שרבוב להו למטה מכתפים. [ברכות נ"ד] אל תקרי שברת אלא שריבבת, תרגום וישלחו את ירמיה בחבלים ושרביבו ית ירמיה ובלויי מלחים וישלחם [הערוך ערך שרבב</b>
סרוכי סרוך וסליקו, פירוש כמו תפיסה כדכתיב שממות בידים תתפס.
<b>חולין קי"א] חלבא סריך. [הערוך ערך סרך</b>
אין נוטלין את העלי, פירוש עלי בוכנא שכותש בה הדייסא והפואה, וכיוצא בה באסיתא מלאכת החול ואינו עומד לכתוש בו מיני מאכל לפיכך זה עלי דבר שמלאכתו לאיסור.
<b>הערוך ערך עלי</b>
לקצב עליו בשר,
<b>גיטין נ'] רבי חנינא אמר לפי שאין קצובין. [הערוך ערך קצב</b>
אין נותנין את העור לפני בית הדריסה, דריסת הרגל
<b>הערוך ערך דרס</b>
מחלוקת בעלי אבל בתברא גרמי דברי הכל מותר, [תענית ל"א] וקרו ליה יום תבר מגל, פירוש מעתה אין אנו צריכים מגל לחתוך בו עצים שמיום ט"ו באב תשש כח השמש וכשכורתין עצים מן היער אינן מתיבשין ונשארת בהן לחלוחית ומתליעין וכל עץ שיש בו תולעת פסול לגבי מזבח. מכאן ואילך מן ט"ו באב כל המוסיף במשנתו לשנות מוסיף מן הלילה ליום ששונה גם בלילה, יוסיף לו הקב"ה אורך ימים ועושר וכבוד. דלא מוסיף אלא ישן כל הלילה יאסף, כלומר מתרשל ואינו מבקש חיים התורה כתבו בה כי היא חייך ואורך ימיך. [ב"ק מ"ז] תברא מי ששנה זו לא שנה זו, פירוש רבינו חננאל ז"ל שבועה היא שנשבע כדגרסינן [מ"ק י"ז] מאי תברא אמר רבי יצחק בריה דרב יהודה תברי בתי. פירוש אחר בודאי שוברין זו את זו ומי ששנה [זו] לא שנה זו. [בבראשית רבה בריש אלה תולדות נח פ"ל] אף הוא לא תברה, פירוש אינה קושיא. ולמה תניאון תרגום ירושלמי ולמה כען תתברון.
<b>הערוך ערך תבר</b>
<h2>דף יא:</h2>
בית שמאי אומר' אין מסלקין את התריסין ביו"ט, פירוש קרשים שנועלין בהן פתחי החנויות בלילה וביום מסלקין אותן ומניחין עליהן אוכל נפש למכור. ובית הלל מתירין לסלקם ולפתוח ולהחזירם כדי לסגור.
<b>הערוך ערך תריס</b>
<h2>דף יב.</h2>
ולא את הלולב וכו', מר סבר עירוב והוצאה לשבת ועירוב והוצאה ליום טוב, פירוש יום טוב לדברים שאינן צורך אוכל כשבת, מה שבת אין מוציאין מרשות לרשות אלא ע"י עירוב כך ביום טוב.
<b>הערוך ערך ערב</b>
<h2>דף יב:</h2>
איכא בינייהו טפילה, פירוש רבי יהודה מתיר טפילה להוליך אותם של אמש עם אותם של היום.
<b>הערוך ערך טפל</b>
אפילו בקנון אפילו בתמחוי, [כלים פט"ז מ"א] כל כלי עץ שנחלק לשנים טהור חוץ משולחן הכפול ותמחוי המזנון, פירוש קערה גדולה שהיא לאכילת מזון. יש לבני אדם חשובין קערה גדולה ויש בגופה של קערה מגורות מגורות ודומין לקערות קטנות בתוך קערה גדולה ויש בה כל מיני מזון מינין מינין והוא זני כדכתיב וכל זני זמרא, וכתוב בשמים וזנים ותרגום למינהו לזנוהי.
<b>הערוך ערך תמחוי</b>
<h2>דף יג.</h2>
שמו טובלו לתרומת מעשר, פירוש כיון שנקרא מעשר ראשון חייב להפריש ממנו תרומת מעשר.
<b>הערוך ערך שם</b>
<h2>דף יג:</h2>
המקלף בשעורים מקלף אחת אחת ואוכל, פירוש חושף הקליפה.
<b>הערוך ערך קלף</b>
המולל מלילות של חטים, מלשון וקטפת מלילות.
<b>הערוך ערך מל</b>
הקשואים והדלועים משיפקסו, פירוש הקישואים והדילועין משיפקסו השער הצומח בהם כמו נוצה כשהן קטנים וכשמתגדלין נושר ואותה נשירה נקראת פקוס.
<b>הערוך ערך פקס</b>
<h2>דף יד.</h2>
תבלין נידוכין במדוך של עץ,
<b>יומא ע"ה] או דכו במדוכה מלמד שירד להן לישראל תכשיטי נשים עם המן. דבר הנידוך במדוכה, פירוש בשמים הנדכין במדוכה. [נדרים נ"ד] דלמא במדוכנין. [הערוך ערך דך</b>
כל התבלין מפיגין טעמן מלח אינו מפיג טעמו,
<b>יומא ל"א] מחמין לו חמין ומטילין לתוך הצונן כדי שתפוג צינתן. [פסחים מ'] מים שאין מפיגין טעמן אסור שאר משקין שמפיגין טעמן לא כל שכן. [שבת מ'] האשה ממלאה קיתון של מים ומניחתו כנגד המדורה ולא בשביל שיחמו אלא כדי שתפוג צינתן. [ב"ב י'] פחד קשה יין מפיגו. [תענית י"ז, סנהדרין כ"ב, עירובין ס"ד] אמר רמי בר חמא דרך מיל ושינה כל שהוא מפיגה את היין. הסירי את יינך מעליך, תרגום הלא תפיגי ית חמריך מיניך. וריחו לא נמר, תרגומו וריחיה לא פג. [מגילה כ"ה] ניחוש דלמא פייגא דעתייהו דצבורא. [כריתות ו'] בימות הגשמים צוברה כדי שלא תפוג ריחה. [ביצה ל"ד] אין מפיגין אותן בצונן כדי לחסמן. [הערוך ערך פג</b>
אי נמי במוריקא,
<b>ע"ז כ"ב] הנהו מוריקאי, נרד וכרכום תרגום רשק ומוריקא [הערוך ערך מרקא</b>
רב ששת שמע קל בוכנא, [שבת ע"ז] מאי בוכנא, בוא ואכנא. [עירובין ק"ב] אמר ליה בכנא קא אמרת. [סוכה ל"ה] תני רב יוסף ניטלה בוכנתו. [נדה ל"ו] אנא בוכנא דפרזנא. [חולין נ"ב] בכנא ואסיתא, פירוש בכנא עלי ואסיתא מכתשת וראש הצלא חשובה כמין עלי ובחוליה חקוק כמין מכתשת משני צדדין ושני ראשי הצלעות נכנסין בהן. [ובב"ק צ"ג] ועשאן כלים בבוכני דהיינו שיפן.
<b>הערוך ערך בכן</b>
<h2>דף יד:</h2>
ודלמא מאתמול עבודה חזייה דהוה קליף צהריה, פירוש מקום שנקלף מגהץ דמחזי שהיום נקלף, ציהריה כמו צחר.
<b>הערוך ערך צהר</b>
הבורר קטניות ביו"ט ב"ש אומר' בורר ואוכל וכו' תניא רבן גמליאל אומר מחלוקת כשהפסולת מרובה על האוכל וכו', פירוש בורר נוטל פסולת מן האוכל ומשליכה או נוטל האוכל ומניח הפסולת
<b>הערוך ערך בר</b>
בורר כדרכו בחיקו ובקנון,
<b>שבת ע"ד] בקנון ובתמחוי לא יברור. [מ"ק כ"ז] ואין מוליכין לבית האבל לא בטבלא ולא באסקטלא ולא בקנין. [כלים פט"ז מ"ג]. הקנינים הקטנים הקנינים הגדולים. [הערוך ערך קנין</b>
מדיח ושולה,
<b>תמיד ל"א] מדיחין אותה בבית המדיחין. [מכשירין פ"ד מ"ג] הכופה קערה על הכותל בשביל שתודח הרי זה בכי יותן. [מקואות פ"ח מ"ה] אם הדיח את ידיו במים טהורין רבי שמעון אומר ירפה שיבאו בהן המים, פירוש אם רחץ גב ידו במים נטהרה אע"ג שלא הגיעו מים לכף ידו רבי שמעון אומר ירפה כלומר לא יטהר הכלי עד שירפה ידו ויגיע המים לתוך ידו ולכלי. [הערוך ערך צח</b>
משלחין יינות שמנים וסלתות וקטניות, פירוש הן זרעונין ובלע"ז לגומ"י ובלשון ערבי קטניא.
<b>הערוך ערך קטן</b>
לעשות מהן לודיות, פירוש מבשלין החיטה בלוד ומערבין עמה אגוזין ורימונין ואוכלין אותן בקינוח סעודה.
<b>הערוך ערך לד</b>
מפני מה אמרו וילון טמא מפני שהשמש מתחמם כנגדו, פירוש וילון פרוכת והוא הרקיע של פני כל הרקיעים כוילון לפני הפתחים.
<b>הערוך ערך ויל</b>
<h2>דף טו.</h2>
עדילרין אין בהן משום כלאים, כלים של צמר כגון מנעלין ונועלין אותן תחת מנעלין ושמן בלשון ערבי גורב ובלע"ז פידאל"י
<b>הערוך ערך עדלר</b>
תניא רבי יהודה אוסר בלבן מפני שצריך ביצת הגיר,
<b>שבת פ'] נראין דברי רבי נחמיה בביצת הגיר. פירוש הוא סיד ועשוי כמו ביצה והוא חזק [הערוך ערך בץ</b>
וסדת אותם בסיד תרגם יונתן ותשיעין יתהון בגירא. עצמות מלך אדם לסיד תרגום דאוקיד גרמי מלכא דאדום וסדינן בגיר בביתא
<b>ובמגלת איכה כלה ה' חמתו] למלך שעשה חופה לבנו גיירה וסיידה וכיירה. ס"א בביצת הסיד שמע מינה סיד וגיר אחד הוא, ואומר על גירא די כתל היכלא. תניא רבי יהודה אוסר בלבן מפני שצריך ביצת הגיר, פירוש כמנהג מקומו בר בשרא לעיל וצריך ביצת הגיר ללבנו. פירוש אחר ביצת הגיר קורין הדבר שמשחרין בו לצחצחו ולעשותו חלק, באתריה דרבי יהודה בר בשרא לתחת וכלפי שיער לחוץ והוי חלק מעצמו ואין צריך צחצוח, באתריה דרבי יוסי בר בשרא לעיל לא הוי חלק וצריך לצחצחו. [הערוך ערך גר</b>
מפני שצריך לצחצחו, [ר"ה ל"ג] אבא שאול אומר מים ויין מותר כדי לצחצחו. [ב"מ פ"ד] מאימתי גמר מלאכתן ריש לקיש אמר משיצחצחן במים. [נדה כ"ה] בודקין אותן בשמן שהשמן רך ומצחצחו.
<b>הערוך ערך צח</b>
<h2>דף טו:</h2>
הללו בעלי פטסין,
<b>ב"ב צ"ג] קנקנים בשרון מקבל עליו עשר פטסות למאה, פירוש פטסאות בלשון יוני כדים וחביות וקנקנים בשחלי, והן השואבות היין ומזיעות אותו בחוץ ונראות מגויירות נאות ומגופרות. פירוש כשמבשלן נותן בהן גופרית ומלחכתן האור בגפרית מבושלות נאות. [ר"ה כ"ז] התוקע לתוך הבור או לתוך הפיטס. פירוש פטסין הם דני ודומין לקנקנים אלא שהקנקנים ארוכים ואילו עגולין. בעלי פיטסין הם בעלי חביות גדולות, כלומר יש להם יין הרבה ומשכימין לשתייה, בעלי כדים פחות מהם לגינין פחות מן הכדים כוס פחות מן הלגין, כת ששית בעלי מאירה אין להם כלום לא קיימו שמחת יו"ט ולא מצות בית המדרש שכבר יצאו. [הערוך ערך פטס</b>
חדות ה' היא מעוזכם, אמר הקב"ה לישראל לוו עלי ושמחו היום וקיימו מצות חדוה דכתיב ושמחת בחגיך והאמינו שאני מזמן לכם ברכה שתפרעו.
<b>קידושין פ"א] אמר ליה מאן את א"ל אנא חדוותא דהדר ביומא. [הערוך ערך חד</b>
הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר אדיר במרום ה' אי נמי אדרא כשמיה וכו', בר"ה בריש גמרא [דאם אין מכירין דף כ"ג] ד' מיני ארזים הן ארז קתרוס עץ שמן וברוש, מאי קתרוס אמר רב אדרא דבי ר' שילא אמרי זבליגא ואמרי לה גולמיש, ס"א בולמיש. [סנהדרין ק"ח] בגמ' דדור המבול. עשה לך תיבת עצי גפר מאי גפר רב אמר אדרא דבי רבי שילא אמרי זבליגא [ס"א זמליגא] ואמרי לה גולמיש, ותרגום גפר קתרוס' טרף אדרא. [בגיטין ס"ט] ברפואות דמי שאחזו יטע בהן אדר אדרא כשמה. פירוש אדיר במרום ה' יעשה מהן צדקה שהיא חשובה לפני ה' במרום כדכתיב אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף. פירוש אדרא כשמה, הוא מאילני סרק והוא גדול ומשלח פארות וענפים הרבה ואם מסייג בו הכרם אין חיה יכולה ליכנס בתוכו ומשתמר לעולם.
<b>הערוך ערך אדר</b>
<h2>דף טז.</h2>
איזהו חג שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ר"ה, פירוש אין מזכירין בר"ה ובראשי חדשיכם לא בתפילה ולא בזולתה. פירוש אחר איזהו חג שהלבנה מתכסה בו ואינה נראית הוי אומר זה ראש השנה, שבכל שאר חגים נראית הלבנה וראה בערך כס. ומנא לן דלבנה נקראה חדש דתנן מי שראה את החדש ואינו יכול להלך ברגליו.
<b>הערוך ערך חדש</b>
בכסא, ביום שמתכסה כולו שנאמר תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגינו.
<b>בויקרא רבה פכ"ט אמור אל הכהנים פרשת לעולם ה'] תקעו בחדש שופר והא כל חדשים אינם חדש אלא בכסא, והא כל חדשים אינן נכסין אלא יום חגינו, והלא ניסן חדש ונתכסה ויש בו חג אלא שחגו בפני עצמו ואין לך חדש שהוא נכסה ויש בו חג וחגו בן יומו אלא תשרי. [הערוך ערך כס</b>
וינפש כיון ששבת ווי אבדה נפש, פירוש נשמה יתירה נותן הקב"ה באדם בערב שבת שנאמר כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וגו' כלומר כל מה שנבראו בעולם הזה להתענג בהם נשמתו ביום השביעי נבראו ומתגדלת ומתרווחת בשבת, וכיון ששבת וי אבדה נפשה כלומר נתמעטה הנשמה
<b>במגילת איכה ותזנח משלום נפשי]. [הערוך ערך נפש</b>
בבלאי טפשאי אכלי נהמא בנהמא, פירוש הדייסא פת היא ואין דרכה להאכל עם הפת. לענין ברכה כבר פירשנו בערך דבר.
<b>הערוך ערך נהם</b>
ודייסא וכיוצא בהן ואע"ג דאמרי ביצה ט"ז בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמא, אם נהמא ממש היא דברי הכל פת פוטרת את הפת, ואם אינה פת הרי היא תבשיל ופת לדברי הכל פוטרת כל תבשיל הבא מחמת סעודה בסעודה.
<b>הערוך ערך דבר</b>
מערבין בדייסא,
<b>ע"ז ל"ח] איכא בינייהו אדרי ודייסא. [ברכות ל"ו] בדייסא כו"ע לא פליגי דמברכין בורא מיני מזונות. פירוש דייסא, הריפות גרידא בלא עירוב דבש ובלשון ישמעאל הריסא. [הערוך ערך דייסא</b>
אמר רב דגים קטנים מלוחין אין בהם משום בישולי נכרים, פירוש כשמלחן ישראל מליחתן היא בישולן והעכו"ם לא בשלן כי כבר מבושלים הם.
<b>הערוך ערך דג</b>
ואי עבדינהו גוי כסא דהרסנא אסירי, פירוש מביאים דגים קטנים משוחים וקמח וחומץ ומבשלין אותן, ואי עבדינהו גוי כסא דהרסנא אסירי פשיטא מהו דתימא גילדני עיקר קמ"ל קמחא וחלא עיקר, פירוש זה בתשובות שאלות בסוף תרומות.
<b>הערוך ערך הרסנא</b>
<h2>דף טז:</h2>
וקוליים האספנין, פירוש קולוס האספנין דג שבמקומות האספניא ושמו בלשון ערבי אלשבו"ט ובלשון הקודש שיבוטא ובלשון רבנן כופיא כדאמר מררתא דכופיא, וי"א שהוא טונינ"א.
<b>הערוך ערך אספנן</b>
מכשירין פ"ו מ"ה מרקוליס.
<b>הערוך ערך קוליס</b>
<h2>דף יז:</h2>
ושוין שאם פרפר ביצה ונתן לתוך הדג שהן שני תבשילין, פירוש מלשון שליו הייתי ויפרפרנו.
<b>הערוך ערך פרפר</b>
בש"א מטבילין את הכל מלפני השבת, טבילת אדם בשבת פלוגתא דב"ש ודב"ה, חל להיות אחר השבת בש"א מטבילין את הכל מלפני השבת ובה"א כלים מלפני השבת ואדם בשבת.
<b>בגמ' בסוף הלכה] תניא כל חייבי טבילות טובלים כדרכן בין בט' באב בין ביוה"כ. [הערוך ערך טבל</b>
ושוין שמשיקין את המים בכלי אבן לטהרם, פירוש ממלא כלי אבן מהם ונותנן במים החיים שיהו נוגעין מים למים ויטהרו אבל לא מטבילין כלים טמאים לטהרם על גבי מימיהן. משיקין מלשון ותשק ידי לפי.
<b>הערוך ערך שק</b>
<h2>דף יח:</h2>
ומי אית ליה לרב אחא הואיל והתנן [שבת קי"א] החושש בשיניו לא יגמע בהן החומץ ורמינן עלה והתניא לא יגמע וכו' עד לא קשיא כאן קודם טיבול כאן לאחר טיבול, פירוש קודם שטבל פתו בחומץ מגמע ובולע דלא מיחזי כרפואה אלא כשותה. אבל לאחר שהטביל פתו בחומץ לא יגמע ובולע דמחזי כרפואה כיון דטביל ביה מאוס לשתייה. פ"א רבא אמר אפילו תימא מגמע ובולע הא דתניא שרי לפני טיבול, כלומר קודם אכילה שרי ומתניתין דאסר לגמע ולבלוע לאחר טיבול והוא לאחר אכילה. וממאי דטיבול לשון אכילה הוא דתנן הביאו לפניו מטבל בחזרת ותוב אבל מטבל במיני תרגימא, תניא נמי הכי השמש מטבל בבני מעים. וטעמא מאי שחומץ קודם אכילה אינו מרפא אבל לאחר אכילה מרפא. ומפורש בירושלמי מודין שמשלם לרבי במגמע חומץ של תרומה אחר טיבולו שמשלם קרן וחומש שהחומץ מישב את הנפש, ודברי רבי וחכמים מפורשים ביום הכפורים.
<b>הערוך ערך טבל</b>
<h2>דף יט.</h2>
תנו רבנן כיצד מגב לגב הרוצה לעשות גיתו על גב כדו עושה, כדו על גב גיתו עושה, פירוש אם כשהטביל כליו לבדו לעשות שמן רוצה לשמרם באותה טבילה עד זמן גיתו יכול לעשות יינו באותן כלים על אותה טבילה, וכל זה בחול הלכך ביום טוב אם אמר אע"פ שהטבלתי כלי לבדי רוצה אני להטבילם לגיתי, יכול לעשות דלאו כלום קא עביד דהא אין צריכין טבילה. היה אוכל בחבורה זו, הטביל כליו לשם אותה חבורה ועכשיו רוצה לטבול בחבורה אחרת אינו צריך להטביל כליו לשם חבורה אחרת, ואם רצה להטביל לשם חבורה אחרת ביום טוב יטביל דלאו כלום קא עביד דלא הוה מתקן מנא ירושלמי ביצה פ"ב כיצד מגב לגב, רצה לעשות עיסתו על גיתו או גיתו על גב עיסתו מטביל כליו. מחבורה לחבורה, היה אוכל בחבורה זו ובקש לאכול בחבורה אחרת טובל.
<b>הערוך ערך גב</b>
<h2>דף יט:</h2>
השתא סלותי מסלתינן בחולו של מועד, פירוש מחתכינן חתיכות העלים. ור"ח זצ"ל פירש כלומר עושה אדם מלאכה כגון סלין וכיוצא בה. ואני אומר שאסור לעשות מלאכה בחולו של מועד, אבל לבקע עצים לצורך אכילה שרי. פי' בתשובות ואפכינן סילתי חתיכות עצים ובארץ משך קורין להו סילתא.
<b>הערוך ערך סלת</b>
<h2>דף כ.</h2>
כישכש לה בזנבה, [חולין ל"ח] או עד שתכשכש בזנבה (ובגמ') כשכשה באזניה הרי זה פרכוס. [פסיקתא דר"כ בפסקא דזכיר] מכשכשו והוא בולסו פירוש מחככו והוא בועט.
<b>הערוך ערך כש</b>
<h2>דף כא.</h2>
עורבא פרח, פירוש שחור כעורב, פירוש לשון גנאי ופחיתות הוא, כלומר דעת נערים ששוחקין כעורבים.
<b>הערוך ערך ערב</b>
אני היום סמכוני באשישות, פירוש אותו היום סמכוהו בישיבה והושיבוהו בראש.
<b>הערוך ערך סמך</b>
בלשת שבא לעיר ובקשה לחפור את העיר, [ברכות מ"ד] שדר בלויש ומייתין ליה לביתיה, ענין חפוש הגדוד שמחפשין את העיר.
<b>הערוך ערך בלשת</b>
<h2>דף כא:</h2>
אנן סופלי לחיותא היכי שדינן, פירוש גרעינין מטלטלין אותן ומשליכין לפני בהמות ביום טוב והלא אמר לכם ולא לכלבים.
<b>הערוך ערך ספלי</b>
מטלטלינן כנונא אגב קיטמיה, פירוש מחתה שעושין בה המוגמר, אגב קיטמיה דחזיא לכסות בה צואה. וכן בלשון ישמעאל כאנין.
<b>הערוך ערך כנן</b>
אמר רבן גמליאל מימיהן של בית אבא לא היו אופין פיתין גריצין אלא רקיקין, פירוש תרגום חלות גריצין והוא לחם עב.
<b>פסחים ל"ז] אמאי קרו ליה פת עבה דנפישא בגירצא. [הערוך ערך גרץ</b>
להיות אופין פתין גרוצות וחרי, [ירושלמי ביצה פ"א] אלא מתוך שאתה מייגעו אף הוא אינו אופה אלא צרכו, וחרי רבי אחא שמע לה מן הדה מה חרי האף הגדול בזה, כלומר לעשות חררות גדולות אף הוא. פירוש אחר חררות אפויות גדולות. רבנין שמעין לה מהדה והנה שלושה סלי חרי, כלומר חררות גדולות הראויות למלך. [ב"ק כ"א] כלב שנטל את החררה. פירוש עושין חור בארץ ומחמין אותו באש ואופין בו לחם ונקראת חררה על שם החור שאפויה בו. עוגות מצות תרגום ירושלמי חררן פטירן. ועוגת שעורים תרגום חררה.
<b>הערוך ערך חר</b>
<h2>דף כב.</h2>
קניבא שרי, פירוש לחתוך ראש הפתילה שנעשית גחלת, ויש מי שאומר כגון אבוקה שהיא עשויה כחתיכות עצים קטנים, אם נוטל בשבת מאותם העצים, שלא אחזה בהם האור שרי.
<b>הערוך ערך קנב</b>
קניבא שרי פירוש לחתוך ראש הפתילה שנעשית גחלת. ויש מי שאומר כגון אבוקה שהיא עשויה כחתיכות עצים קטנים אם נוטל בשבת מאותן העצים שלא אחזה בהן האור שרי.
<b>הערוך ערך קנב</b>
רירא דיצא דמא דמעתא, פירוש רירא היוצא מן העין, דיצא שנוקב בו הצער כמו המחט, דמא דם שיש בעין.
<b>הערוך ערך דץ</b>
<h2>דף כב:</h2>
מכבדין בין המטות,
<b>ברכות נ"א] בש"א מכבדין את הבית, פירוש מטאטין היה אומר התנא, אלא בשביל שלשון פורענות הוא לפיכך אמר מכבדין. [הערוך ערך כבד</b>
ומניחין את המוגמר ביו"ט,
<b>ברכות מ"ב] והוא אומר על המוגמר אע"פ שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר סעודה. [שבת י"ח] ומניחין את המוגמר תחת הכלים ומתגמרין והולכין כל השבת. [מ"ק כ"ז] ואין מניחין לא את המוגמר ולא את הבשמים בבית האבל. פירוש מוגמר בלשון לעז ספומי"י. [הערוך ערך גמר</b>
ועושין גדי מקולס בלילי פסחים,
<b>ברכות י"ט, ובפסחים נ"ג] תודוס איש רומי הנהיג בני רומי להאכילן גדיים מקולסין. [פסחים ע"ד] רבי טרפון קורהו גדי מקולס. פירוש גדי מקולס שתולין חוצה לו כדרך שתולה המגן לאדם. ת"ר איזהו גדי מקולס כל שצלאו כולו כאחת, נחתך או בשל ממנו אבר אין זה מקולס. [הערוך ערך קלס</b>
מביאין ערדסקאות של ברזל, פירוש כלי של ברזל מנוקב.
<b>הערוך ערך ערדסק</b>
<h2>דף כג.</h2>
סחופי כסא אשיראי, פירוש מהפך כוס שיש בו ריח על בגדי משי.
<b>הערוך ערך סחף</b>
מאי קטורא בידא, פירוש לקטר את הבושם מבית יד של חלוק כשהוא מונח על הכלי. פירוש אחר מכניסין ומלקטין ומכווצין בית יד של חלוקיהן ונראה כווץ ומעשה אומן היא ואסור.
<b>הערוך ערך קטר</b>
לעולם לעשן מידי דהוה אבישרא אגומרי, פירוש לעשן פירות שהוא מכשירי אוכל נפש. פירוש אחר להניח בשמים על גחלים לעשן שום דבר שיהא לו ריח טוב אסור מפני שמכבה גחלים בשעה שנותן בשמים עליהם, ונימא מותר מפני שמבעיר דהבערה ביו"ט שרי. [ערוך ערך עשן]. אין מקרדין את הבהמה מפני שעושה חבורה אבל מקרצפין, פירוש קירוד במגרדת ששיניה דקין ונכנסין בבשרה ועושין חבורה, קרצוף במגרדת ששיניה עבים ואין עושה חבורה. ויקח לו חרש להתגרד בו, תרגום לאיתקרצפא ביה. פירוש אחר קירוד כמין תולעין והוא רמש כגון אינבא שנושכין בבשר הבהמה והם קטנים ואין נפרדים מבהמה אלא בעשיית חבורה, כגון האינבא שאין שולפין אותה מן השער אלא בקושי. והפרדת הגדולים נקראת קרצוף, בלשון ערבי קורין לתולעת קרד.
<b>הערוך ערך קרד</b>
<h2>דף כג:</h2>
הריחים של פלפלין טמאין משום ג' כלים וכו', פירוש כלי עץ חקוק ובאמצעיתו טס של ברזל קבוע שבמסמרים עומדים מלמטה והיא נקוב נקבים דקים כמין כברה, והעליון משופה ליכנס בתוך התחתון, ומצופה ראשו של עליון ברזל עשוי כמין פטפוטים בלוטין קטנים קטנים, ונותן הפלפלין באותו ברזל המתוח באמצע החקוק לארכו הנקוב ככברה, ושוחקין בעליון שראשו מצופה ברזל כמין פטפוטין קטנים גסין יותר מעט מן הנקבין, ונותן הפלפלין על ברזל העשוי ככברה וטוחן בעליון, וכשישחק יורד מן הנקבים למטה. ויש בקרקעית התחתון נקב גדול סתום כשרוצה פותח ונוטל הפלפלין השחוקין. ומפורש בגמרא שלנו וגם כך פירש בירושלמי, התחתון כלי קבול העליון משום כלי מתכות ומשום כברה.
<b>הערוך ערך ירוחם</b>
עגלה של קטן טמאה מדרס מאי טעמא דקא דריס עילויה, וכל מידי דסמכין עליה מטמא מדרס.
<b>הערוך ערך עגל</b>
ותנן בשלושה תריסין
<b>פכ"ד דכלים מ"ב] שלוש עגלות הן העשויה כקתידרא טמאה מדרס, פירוש מפני שאדם סומך עליה כדאמרינן ביו"ט ביצה כ"ג, לפיכך אם דרס טמא עליה ויש ביניהן דבר חוצץ ונפל עליה כחו אע"פ שלא נגע בה טמאה. [הערוך ערך דרס</b>
כל הכלים אין נגררין חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת, פירוש כובש הקרקע ואינו עושה חריץ.
<b>הערוך ערך כבש</b>
<h2>דף כד.</h2>
צבי לגינה לחצר ולביברים, פירוש לשון לע"ז הוא פרדס שמאספין שם חיות, וחפירה שמאספין שם דגים, ומקום מקורה ששם עופות קורין בביר"ו.
<b>הערוך ערך בבר</b>
הצד ציפור למגדל, פירוש מגדל זה של עץ הוא והוא ככלוב גדול אם פתח שער המגדל ועשה תחבולות להיכנס שם צפור וסגרו חייב.
<b>הערוך ערך מגדל</b>
הכא בצפור דרור עסקינן, לפי שאינה מקבלת מרות, תנא דבי רבי ישמעאל למה נקרא שמה צפור דרור מפני שדרה בבית כבשדה.
<b>הערוך ערך דרור</b>
<b>אמר המלקט לכאורה צ"ב מה אתא לאשמועינן והרי כל הנ"ל איתא בגמ' שלפנינו. ואפשר דאתא לאפוקי מפירש"י, דהנה תיבת "דרור" יכולה להתפרש בשתי אופנים. א) לשון דירה. ב) לשון חופש, וברש"י פירש דמה דקאמר בגמ' "שאינה מקבלת מרות" אינו נתינת טעם לשמה רק תיאור תכונתה, ושמה "דרור" הוא על שם דירה שדרה בכל מקום וכדקאמר רבי ישמעאל להלן, ואתי שפיר לדבריו הגירסא שלפנינו בגמ' דליתא לתיבת "לפי" מקמי דקאמר שאינה מקבלת מרות, וגם גריס דתנא דבי ר' ישמעאל וכו' דמשמע שהוא נתינת הטעם. אולם רבינו בעל הערוך גריס בשמעתין "לפי שאינה מקבלת מרות" דמשמע שהוא נתינת טעם לשמה וגם לא גרס דתנא וכו' אלא תנא וכו' בלא ד', וא"כ שם דרור הוא מלשון חופש שאינה מקבלת מרות, וגם מה דקאמר ר' ישמעאל למה נקרא שמה וכו' אין כוונתו לדירה אלא לחופש דהיינו לפי שדרה בבית ובשדה א"כ אינה מקבלת מרות וע"כ נקרא שמה דרור ודו"ק]. צפור דרור שאינה מקבלת מרות, פירוש שאינה מצויה ביישוב שלא יתפשנה אדם ואם יתפשנה חונקת עצמה. [הערוך ערך מר</b>
ומטי ליה בחד שיהיא, פירוש כגון ריצה אחת ואינו צריך לפוש ביני ביני.
<b>הערוך ערך שהיא</b>
לא היכא דאית ליה אוקצי עוקסי ביבר גדול, פירוש זויות שבורחות לשם ואין יכול לתופשן אלא בטורח.
<b>הערוך ערך עקס</b>
בנוסחאות כתוב עוקצי עוקצי
<b>מוסף הערוך שם] באלו שתי תיבות עקס ועקץ א' וע' אחד הם, ס' וצ' אחד הם. [הערוך ערך עקץ</b>
גמרא גמור זמירתא תהא, פירש רב האי גמרא גמור זמורתא תהא, פירוש אמר ליה רב יוסף אם תמצא לומר גמירי הא גמרת לך הלכה כמותו, ואי לא פליגי הא לא פליגי.
<b>הערוך ערך גמר</b>
ויוני הרדסיאות,
<b>חולין קל"ח] וכן יונים דורסיות פטור מלשלח, גמ' מאן דתני הורדסיות על שם הורדוס. פירוש הורדוס המלך הביא יונים מן המדבר וגידל אותם בישוב ונעשו [בני] תרבות ונקראו על שמו הורדוסיות. ומאן דתני דורסיות. על שם המקום שהביאם משם. [הערוך ערך יון</b>
וצפרים שקננו בטפיחים ובבורות,
<b>חולין קל"ט, שביעית פ"ט מ"ד] אוכלים על הטפיחים פירש אחי רבי דניאל ז"ל על מה שמשימין העופות בטפיחן שהן כלי חרס הבנויין בכותלים לקנן בהם העופות. ויש מפרשים אוכלין על הטפיחין על מה שבין העשבים. [הערוך ערך טפוח</b>
וצפרים שקננו בטפיחים ובבורות חייב, אית דאמרי שקננו בבירה.
<b>הערוך ערך בר</b>
אותן כולהו נמי בעו דבויי דבאות לכלובן לערב קאמרינן ובעו לדבויי, פירוש דבעי דבויי שמדקדקין ומתחבאין עד שלוקחין אותן, וצדין אותן ישנו על שני פנים בזמן שהן חוץ מכלובן כולהו בעו דבויי, אלא בזמן שנכנסין ונעשין בתוך כלובן, יוני הרדסיות ואווזין לא בעו דבויי אלא בזמן שנכנסין, ויוני שובך ויוני עליה בעו דבויי ולפיכך פטור וחייב.
<b>הערוך ערך כלב</b>
היכי דמי מחוסר צידה ומסקינן שבאות לכלובן ולא בעיין לדבויי, ופירוש דבויי שאורב להן כדרך שהצייד אורב לצידו כמו שכתב יארוב במסתר ידכה ישוח ומצפה להן מכאן ומכאן. ושמא רביי ברי"ש.
<b>הערוך ערך דב</b>
<h2>דף כד:</h2>
שוחטין מן הגררין ביום טוב, פירוש עושין פחין לחיות שנתפסין בהן לרגליהן, יש חיות בעלי כח נתפסין וגוררין הפח כמו שהוא. אם נמצאו אח"כ והפח ברגליהן וידוע שהפח מאתמול נגרר אע"פ שנמצא ביו"ט שוחטין ממנו כי אי אפשר להנצל ממנו ומוכן הוא. אבל הרשתות אע"פ שמערב יו"ט ניצודו אין נלקחין ביו"ט שאפשר שניצולין ואינם מוכנים. זה טעמו של תנא קמא.
<b>הערוך ערך גר</b>
עכו"ם שהביא דגים מפולמים,
<b>חגיגה י"ב] בוהו אלו אבנים המפולמות המשוקעות בתהום. [זבחים נ"ד] מביא חלקי אבנים מפולמות גדולות וקטנות. פירוש בריאים לחים וחזקים. [הערוך ערך מפלס</b>
בכוורי דאדימי ופירי דכבישי, כגון שנתנן בדבש וכיוצא בו ופירי דכבישי בירקא. פירוש אחר דגים לאלתר שניצודין הם לבנים ומיום שני הם מתחילין להתאדם, ופירי דכבישי שנכמשו דודאי לאו בני יומן נינהו.
<b>הערוך ערך אדם</b>
<h2>דף כה.</h2>
נפלין חברין ברברבתא, פירוש רב הונא ורב חסדא חברים של רב נחמן והוה קורא לרב הונא חברין, וכן לרב חסדא, ולרבה בר רב חנה בר חברין, ברברבתא בקושיות גדולות.
<b>הערוך ערך חבר</b>
בהמה מסוכנת,
<b>חולין ל"ז] נבלה וטריפה לא אכלתי שלא אכלתי בשר כוס כוס מעולם. פירוש מהר שחוט אותה קודם שתמות, והיינו מסוכנת דאין צדין כגון גוססת. [הערוך ערך כס</b>
ר"ע אומר אפילו כזית חי מבית טביחתה, מאי לאו מבית טביחתה ממש כלומר מבית השחיטה שיכול לאכול קודם שנשחטה ונבדקה, לא במקום שטובחת אכילתה שמעכלת את המאכל היינו בבני מעיים שנבדקה כבר.
<b>הערוך ערך טבח</b>
לא יביאנה במוט, פירוש אתד.
<b>הערוך ערך מט</b>
<h2>דף כה:</h2>
חצובה מקטעה רגליהון דרשיעיא,
<b>ב"ב נ"ו] חצובה בנכסי הגר, מאי חצובה א"ר יהודה אמר רב שבו תיחם יהושע לישראל את הארץ. פירוש עשב הוא שיורדין שרשיו בארץ אמות הרבה ולא ינעו הנה והנה מלשון לחצוב להם בורות, ונקרא אדר"א. אם יגזול אחד משדה חבירו חופרין עד שימצאו זה החצובה ומתפרסם זה הגזלן הנכנס לשדה חבירו, פירוש לפיכך רגליהון דרשיעייא כלומר זה העשב לא נזהר במצוות ויורד בכחו ואינו נוטה אילך ואילך, והרשעים נצטוו ומפירין ומניחין דרך הישרה ומעקמין וחומסין, ונקרא בלשון ארמי ובלא. [הערוך ערך חצב</b>
נטיעה מקטע רגליהון דקצביא ודבועלי נידות, פירוש מוציא אדם כמה הוצאות ונוטע כרם וכיוצא בו וממתין שני ערלה ושני רבעי לקיים המצוה ומי שאשתו נדה אינו ממתין לה עד שתטהר אלא בועלה נדה ואינו לוקח מוסר מנטיעה וכן הקצב אינו ממתין עד שתכשר הבהמה אלא אוכל קודם בדיקתה.
<b>הערוך ערך נטע</b>
תרמוסא מקטע רגליהון דשונאי ישראל שנאמר ויוסיפו עוד בני ישראל לעשות הרע בעיני ה', פירוש ז' תועבות כתובות בפסוק זה, אפילו כתרמוס הזה שלאחר ז' שליקות הוא יפה לא עשאוני בני, אלא לאחר שבעה תועבות לא עבדוהו עדיין.
<b>הערוך ערך תרמוס</b>
ג' עזין הן ישראל באומות וכו' וי"א אף צלף באילנות, פירוש צלף יש בו קפריסין ועלין ואביונות וכו'. פירוש צלף הוא נפצא והוא פרחא והוא שם האילן. ובלשון ישמעאל אלכבר ובלע"ז ובלע"ז כפר"א. תמרות הן לולבי נפצא וכשהן רכין נקראין שיתי ואוכלין אותן והן עיקר העץ שעושה הפרי ועליו ועל העלין אומר בורא פרי האדמה שהן יוצאין מן האדמה ואביונות שהן יוצאין מהן הן עיקר הפרי ומברכין עליו בורא פרי העץ, וגם על הקפרס שהוא שומר אביונות נמי מברכין בורא פרי העץ שהוא שומר הפרי ונקרא נצא דפרחא ועוד נקראין אביונות בוטיתא.
<b>הערוך ערך צלף</b>
זקן אחד היה בשכונתינו והיה יוצא בגלוגדקא שלו, ולא זכר הדום רגליו ביום אפו
<b>איכה ב'] תרגום ולא דכר בית מקדשה דהוא גלוגדקא דרגלוי ולא חס עלוהי ביום תקוף רוגזיה. כמלך עתיד לכידור [איוב] תרגום היך מלך דאיטימוס לגלוגדיקא. [הערוך ערך גלוגדקא</b>
מכתפי להו בשבתא דרגלא באלנקי, פירוש אלנקי מרבעת של כתפים. פ"א דבר שמנהג הכתף לעשותו על כתפו עת שנושה ומתקן בו המשוי, פ"א אמר רבי אמי ובלבד שלא יכתף שלא יהא מניח זה ידו על כתף חבירו וחבירו על כתיפו ונושאין אחר על ידיהון וזהו פירוש אלנקי שאני איתתא דבעיתא דלמא נפלה להכי שרו לכתף שסומכת ידיה על ראשיהן ולא נפלה ומרימר ומר זוטרא שרו להו לכתף משום דוחקא דצבורא דלא יכלי לאפוקינהו בכסא.
<b>הערוך ערך אלנקי</b>
<h2>דף כו:</h2>
היה אוכל ענבים והותיר והעלן לגג לעשות מהן צימוקין,
<b>שבת ל"ז] מצטמק ויפה לו אסור, [שבת צ"א] הוציא בגרוגרות לאכילה וצימקה. [חולין נ"ה] חרותה כל שצימקה ריאה שלה. [ב"ר פ' ל"א] כל אשר בארץ יגוע יצמוק, פירוש יבש. [הערוך ערך צמק</b>
וכן אתה מוצא באפרסקין ובחבושין, [כתובות ס'] אביי אמר אפילו קרא וחבושא, הן חבושין ובלע"ז קודנ"י.
<b>הערוך ערך חבש</b>
<h2>דף כז.</h2>
דתליא באשלי רברבי, פירוש אשלי רברבי חכמים גדולים כדכתיב הנה אשור ארז בלבנון
<b>יחזקאל ל"ד] וכדאמרן אם רצים ליחנק התלה באילן גדול. [הערוך ערך אשל</b>
אמר רבי משום קהלא קדישא דבירושלים, ולמה קורין אותה עדה קדושה שהיו משלשין את היום שליש לתפילה שליש לתורה שליש למלאכה, וי"א שהן יגיעין בתורה בימות החורף ובמלאכה בימות הקיץ.
<b>הערוך ערך קהל</b>
<h2>דף כח.</h2>
שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ, פירוש קופיץ כמו סכין גדול ורחב וחידודו בולט מאמצעיתו. בכשיל וכלפות תרגום בקופיץ ומפצלת דיוסטר.
<b>הערוך ערך קפץ</b>
הנהו שב בניתא דאתיין לבי רבי,
<b>מכות ט"ז] ההוא דאכל בינותא דבי כרבא נגדיה רב יהודה, פירוש בשאלתות גדולות [בויהי ביום השמיני] מי שאוכל דג שנמצא כשחורש הארץ לא מיחייב אלא חד מלקות מההיא דר' יהודה וכן הלכה. [גיטין ס"ט] לייתי ביניתא וניטויה. [הערוך ערך בניתא</b>
אין משחיזין את הסכין,
<b>ע"ז ט"ו] אין משחיזין להן את הזין, פירוש אין מחדדין, ושם האבן שמחדדין בה שמה משחז. [הערוך ערך משחז</b>
[חולין ל"ב] השחיז את הסכין. [כלים פי"ד מ"ה] הסכין משישחיזה חרבו ילטוש, תרגום סייפיה ישחיז, פירוש משחזת נקרא בשביל ששוחזין בה ולוטשין הסכין, ובלע"ז אקוט"י ובלשון יוני אקוני.
<b>הערוך ערך שחז</b>
<h2>דף כח:</h2>
שפוד שנרצם אסור לתקנו ביו"ט, שנרצם שנתקלקל כגון שפוד שנרצם.
<b>הערוך ערך רצם</b>
<b>שבת ט"ז] איכא בינייהו דרצפינהו מרצף, פירוש כגון שפוד שנרצף ששיקע כתלי הכלי בתוכו ונעשה כאילו נשברו כתליו. [הערוך ערך רצף</b>
אמר רב חיננא בריה דרב איקא שפוד שפחות וגומות רב מלכיו בלורית אפר מקלה וגבינה רב מלכיא, רב מלכיו פירוש שמועות של רב מלכיו. שפוד, שפוד שנרצף אסור לתקנו ביו"ט. שפחות [כתובות נ"ט] אפילו הכניסה לו אלף שפחות כופה ועושה בצמר. [נדה נ"ב] גומות אע"פ שאין שם שערות. ואלו של רב מלכיה, בלורית וגבינה ואפר מקלה. בלורית [ע"ז כ"ט] גוי המסתפר מישראל כיון שהגיע לבלוריתו שומט את ידו וכמה אמר רב מלכיה ג' אצבעות לכל רוח. גבינה בגמרא [שם ל"ה] אמר רבי יהודה שאלו את רבי יהושע מפני מה אסרו גבינת גויים רב מלכיה אמר מפני שמחליק פניה בשומן חזיר. אפר מקלה [מכות כ"א] אמר רב מלכיה אסור לאדם שיתן אפר מקלה על מכתו מפני שנראית ככתובת קעקע, וסימן מתניתא מלכתא שפחות בלורית אפר מקלה וגבינה רב מלכיא שאלו ד' מתניתא הן, ושפוד וגומות שמועות של רב מלכיו.
<b>הערוך ערך שפוד</b>
<h2>דף כט.</h2>
תריטא ופלגו תריטא, פירוש תריטא משקל רובע הקב.
<b>הערוך ערך תרט</b>
אוזיא ופלגו אוזיא, פירוש אוזיא ששית הבהמה ופלגו שישית חולקא חמישית ריבעא אביעית טריטה שלישית סבירא לי חולקא חצייה אוזיא חומשא. ורבי חננאל ז"ל פירש היכי עביד בסוריא אמרו כי תרטא וכו' נותן לזה כי תרטא והוא דבר ידוע באותו מקום ולזה פלגו תרטא ובנרש אמר כי חילקא ופלגא חילקא וכן אוזיא וכן רובעא כולם שם אותו כלי הידוע במקומם.
<b>הערוך ערך אזא</b>
והנחתום, תרגום אופה נחתומא.
<b>הערוך ערך נחתום</b>
נחתום מודד תבלין לקדירתו שלא יקדיח תבשילו, [ב"ק צ"ח] נתן צמר לצבע והקדיחתו היורה. פירוש ענין השחתה הוא כמקדיח תבשילו שמשחיתו מרוב מלח שאינו נאכל מחמת מלחו.
<b>הערוך ערך קדח</b>
<h2>דף כט:</h2>
דרש רבה בריה דרבי הוא זוטי מנהרדעא שונין קמח ביו"ט אמר להו רב חמא פוקו ואמרו דשקיל טיבותיה וכו', פירוש שיחת דבריו הנעימים במקום קוצים וכי להוראתך אנו צריכין צא וראה כוברות סובבות בנהרדעא כל אחת ואחת כוברת בנפה וכברה.
<b>הערוך ערך חזר</b>
כמה מהולתא קא רקדן בנהרדעא, הוה קא נהלה קמחא אגבא דמהולתא, מהולתא פירוש נפה.
<b>הערוך ערך היל</b>
אצל פטם הרגיל אצלו ואמר לו תן לי תור אחד או גוזל אחד, פירוש כולן לשון משמן המה.
<b>הערוך ערך פטם</b>
ובלבד שלא יזכור לו סכום מקח, פירוש לא יאמר לו יש לך עלי כסף תן לי עתה בכסף אחר נעשה לך עלי' ב' כספים. סכום מניין יאמר לו, יש לך עלי נ' אגוזים תן לי עכשיו נ' אחרים, יש לך עלי מאה. זה מערך סך השמיני.
<b>הערוך ערך סכם</b>
סך, פירוש חשבון. ובירושלמי בריש שקלים כל העובר על הפקודים, כל דעבר על סכומייא.
<b>הערוך ערך סך</b>
<h2>דף ל.</h2>
אתקין רבא דדרו בדוחקא נדרו בריגלא דדרו בריגלא נדרו באגדא דדרו באגדא נדרו באכפא דדרו באכפא נפרוס סודרא עליה. פירוש דדרו בדוחקא שמי שהיו רגילין לשאת משא בדוחק בטורח בין ידיהם, כלומר מי שנהוג להוליך הכד בידיו לישני ביו"ט להקל הטורח בריגלא בעץ שיש לו ענפין בראשו, באגדא במוט, באכפא על הכתף, דדרו באכפא ליכא להקל המשאוי אלא לפרוש סודרא עליה, ואי לא אפשר ליפרוש סודרא עליה משום סחיטה שרי בלא שנוי.
<b>הערוך ערך גד</b>
ונכסייה בנכתמא זמנין דנפיל ואתי לאתויי,
<b>ב"ב כ"ו] כד נייד נכתמא אפומא דחצבא, פירוש כסוי שעל הכד. [הערוך ערך נכתם</b>
ואין מטפחין ואי מספקין ואין מרקדין, פירוש מספקין סיפוק שבא מחמתו כדכתיב ויחר אף בלק אל בלעם ויספוק את כפיו, טיפוח לרצונו.
<b>ירושלמי במשילין] ריקוד עוקר רגלו אחת ומניח אחת, קיפוץ שתי רגליו כאחד. [הערוך ערך ספק</b>
לא ליתיב איניש אפומא דריחיא דלמא מגנדא ליה חפץ.
<b>גיטין ע"ז] ההוא גברא דזרק לה גיטא לדביתהו הוה קיימא בחצר איגנדר גיטא ונפל לפוסלא, פירוש נתגלגל הגט ונפל בפסל היוצא והבולט מן הכותל. כדגרסינן סוכה י"ד פסל היוצא מן הסוכה ואמרינן נסר ופסל מהאי גיסא. [הערוך ערך גנדר</b>
אבל לא בעצים שבמוקצה התם בארזי ואשוחי דמוקצה מחמת חסרון כיס נינהו דאפילו רבי שמעון מודה, פירוש ארזי ואשוחי עצי ארזים וברושים העשויין לקורות שאין דעתו של אדם להסיקן וגמר והקצה אותן.
<b>הערוך ערך ארז</b>
פירוש אתר ושוחי וארזי עצים מין אילן ששמו שוח והן יפין ומתוקנין למלאכה דומיא דארזי. פירוש אתר אשוחי ארזים נקבות, ארזים זכרים.
<b>הערוך ערך אשוחי</b>
<h2>דף ל:</h2>
פרכילי ענבים ועטרות של שבלין, פירוש אשכולות של ענבים שהן כרותין עם זמורה שמן פרכילי.
<b>הערוך ערך פרכל</b>
<h2>דף לא.</h2>
מן הקרפף ואפילו מן המפוזר, פירוש מקום שמוקף מחיצות בלא קירוי כמו חצר.
<b>הערוך ערך קרפף</b>
<h2>דף לא:</h2>
אין מבקעין עצים מן הסוור של קורות, פירוש מוכרי העצים והקורות מתקנין אותן אחת על אחת סבורים שלא יתעקמו. ס"א צבר של קורות, פירוש קורות צבורות זו על זו.
<b>הערוך ערך סוור</b>
בנוסחא כתוב סואר.
<b>מוסף הערוך שם]. אין מבקעין לא במגל ולא במגירה, [כלים פי"ג מ"א] מגל יד ומגל קציר. פירוש מגל יד העשוי לשבר עצמות ועצים והוא חלק. מגל קציר עשוי שינים, ומגל דמשקין הוא מגל קציר שעשוי כמסר כדכתיב אם יתגדל המשור. [הערוך ערך מגל</b>
בית שהוא מלא פירות סתום ונפחת נוטל ממקום הפחת, כי כרו שוחה תרגום ארי כרו פחות.
<b>ויקרא רבה אמור אל הכהנים פ' כ"ז] הדין גברא זבין ליה חד פחות ס"א חד חורבה. [ב"ר פ' ל"ו]. וחם אבי כנען, אבוי דפחתא. [הערוך ערך פחת</b>
אארא דליבני, פירוש לבנים סדורים אחד על גבי חבירו ואינן בנויין וכל דבר שסדור זה אצל זה או זה ע"ג זה בלשון פרסי קורין אארא.
<b>הערוך ערך אארא</b>
שרגינהו ודאי אקצינהו, [חולין קי"א] כבדא עילוי כשרא שרי דמא משרג שרוג, פירוש ענין ירידה.
<b>הערוך ערך שרג</b>
<h2>דף לב.</h2>
אין פוחתין את הנר מפני שהוא עושה כלי, כי כרו שוחה תרגום ארי כרו פחות.
<b>הערוך ערך פחת</b>
כלי חדש מאימתי מקבל טומאה משנגמר מלאכתו דברי ר"מ ר' יהודה אומר משיצרפו בכבשן, פירוש כשהנפח מבקש לעשות סיוף או סכין או כל כלי כיון שיחמו באור ויעשנו בפחמין נוטלו בצבת ונותנו במים זהו צירוף כמעשה דר"ש בן לקיש הסייף והסכין והפגיון וכו'
<b>ב"מ פ"ד] עד מתי גמר מלאכתן רבי יוחנן אמר משיצרפן בכבשן ר"ל אמר משיצחצחן במים. והלכתא כר"ל דהודה לו רבי יוחנן. והני מילי בכלי נחושת דצירופן במים אבל כלי חרש ודאי צירופן בכבשן דתנן [כלים פ"ד מ"ד]. כלי חדש מאמתי מקבל טומאה משיצרפו בכבשן והוא גמר מלאכתו. [הערוך ערך צרף</b>
ואין עושין אלפסין חורניות ביו"ט, פירוש איל פסין חורניות סתומות, דתניא אין פוחתין אין עושין אלפסין סתומין ביום טוב מפני שהוא כמכשיר כלי רשב"ג מתיר. ויש ספרים שכתוב הן לפס והנם בערך למ"ד.
<b>הערוך ערך אלפס</b>
מאי ערניות אמר אביי צאי חקלייתא, פירוש בנות כפר שאינן רגילות לצאת לשוק שאין שוק לצאת בו. וי"א בנות כפר שאינן צנועות.
<b>הערוך ערך ערן</b>
עירנות מבנות הכפרים כדגרסינן
<b>בהמביא] כדי יין. מאי חורנית א"ר יהודה עירנית אמר אביי צעי חקלייתא, אחורנית היא אשתו אחרונה שכבר נשא אחרת. וי"א שמש ששנה מסכתא מתורת כהנים כגון שחיטת קדשים וכיוצא בהן. עירנית כלומר משנה חיצונה. אחורנית שגרסה באחרית ימיו. [הערוך ערך עלץ</b>
<b>מגילה ז] קרובי ליה שיתין צעי דשיתין מיני לפדא ואכלי, פירוש שישים קערות במיני מטעמים, [הערוך ערך צע</b>
, ואין עושין פחמין אפילו למוסרן לאוליירין, פירוש שמשום שמשמשין בני אדם שמן כן, ופירושו לא ימסור האלונטות לאותן השמשין שהן חשודין בזימה שמא יטמאו לונטות זו בשכבת זרעם. ויש אומרין חשודין לסוחטה ונותנין אותה לאחרים.
<b>הערוך ערך אליירין</b>
<h2>דף לב:</h2>
חותכה באור בפי שתי נרות, פירוש פתילה ארוכה מכניס קצת הפתילה בפי הנר וקצתה בפי הנר האחר ומדליקה באמצע ומתנתקת ונצאו שתי נרות דולקות.
<b>הערוך ערך חתך</b>
מוהטין את הפתילה ביו"ט, מאי מוהטין עדויי חשוכה, פירוש המתעבה בקצה הפתילה כמין גחלת ומעכב האורה מותר לחותכה.
<b>הערוך ערך מהט</b>
כלומר להסיר ראשו המחשיך העשוי כפחם כדי שידליק יפה
<b>הערוך ערך הט</b>
אין חותכין את הנייר.
<b>שבת ע"ח] נייר כדי לכתוב עליו קשר של מוכסין. [הערוך ערך נייר</b>
אין גורפין תנור וכירים,
<b>שבת ל"ו] פרק כירה בגפת או בעצים לא יתן עד שיגרוף. [שבת ק"מ] גורפין מלפני הפטם. [פסחים נ"ה] גורפין מתחת רגלי הבהמה. [כלים פ"ח מי"א] היתה גורפת והכא הקוץ וכו'. פירוש אם היתה מושכת האפר מן התנור או נשרפו ידיה והן טמאות והכניסה ידה בפיה ונגעה בדבילה של תרומה נטמאת בידים מסואבות. [הערוך ערך גרף</b>
אבל מכבשין,
<b>ביצה כ"ג] כל הכלים אין נגררין חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת, פירוש כובש הקרקע ואינו עושה חריץ. [הערוך ערך כבש</b>
אין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדירה, פירוש חבית אחת מכאן וחבית אחת מכאן לשפות עליהן את הקדירה.
<b>הערוך ערך קף</b>
דביתהו דרבי חייא נפל לה ארחא בתנורא ביומא טבא אמר לה רבי חייא חזי דעינא רפתא מעלייתא קא בעינא, כלומר התיר לה להחזיר האריח למקומה. ס"א נפל לה ארחא בתנורא, כלומר נפל אריח שממקום אחר בתנור והתיר לה לגורפו ולהוציאו משם.
<b>הערוך ערך ארח</b>
שרקין ליה תנורא, פירוש טחין פי התנור בטיט כאשר נותנין הפת או הצלי בתוכו. ארקתא דפרת סמכינן, כלומר אין אנו גובלין טיט ביו"ט אלא נוטלין מן עפר המלוחלח בשפת נהר פרת הוא כעין טיט ומכינין אותו מערב יום טוב ובו טחין פי התנור.
<b>הערוך ערך שרק</b>
,
<b>מגילה ו'] רקת זו צפורי ולמה נקרא שמה רקת דמדליא ברקתא דנהרא, פירוש גבוהה בשפת הנהר. פ"א גדותיו של נהר כגון והירדן מלא על גדותיו והוא כמין טיט על שפת הנהר מקום שלא בר תשמיש הוא. [ב"מ כ"ג] רקתא דנהרא לא הוי סימן דאמרין ליה כי היכי דאת אנחת חברך נמי אנח. [הערוך ערך רקת</b>
אלא מעתה בנה אסטווה ביו"ט דלא קא עביד אוהלא הכי נמי דשרי ביו"ט, פירוש אסטווא שלפני עמודים מקום צר כאמה וגבוה כד' כה' טפחין ומניחין עליה פרגמטיא וכן עושים בפני כל החנויות והוא סטיו והוא אקרביטא, ופעמים עושין אותה לישיבת בני אדם. וי"ס שכתוב בהן אצטווה.
<b>הערוך ערך אסטווה</b>
אמר רב יהודה האי מדורתה מלמעלה למטה שרי, פירוש דרך בנין אסור כגון שנתן עצים בארץ ואחרים על גבן. אבל אם אחז העץ למעלה ונתן אחר תחתיו ועוד אחר תחתיו עד שמגיע בקרקע למטה. כיון שאינם דרך בנין מותר. וכן אם מבקש לצלות ביצים כענין הזה הוא עושה, אוחז העליונה ונותן אחרים תחתיה, וכן פוריא אוחז הקרשים ומניח את הרגלים, וכן חביתא כדים של יין שמשימין שורות שורות אוחז העליונה ומניח אחרת תחתיה.
<b>הערוך ערך מדר</b>
<h2>דף לג.</h2>
וכן ביעתא, תרגום אפרוחים או ביצים, אפרוחים או ביעין.
<b>הערוך ערך ביע</b>
וכן פוריא,
<b>כתובות י'] מאי פוריא אמר רב פפא שפרין ורבין עליה. [הערוך ערך פר</b>
משום דמיחזי כמאן דאזיל לחינגא, פירוש חינגא חג אוד חגיגת גויים. חיזרא רב נחמן אסר ורב ששת שרי, פירוש קוץ קשה שיכול לצלות בו בשר כמו בשפוד של ברזל.
<b>הערוך ערך חזר</b>
אוד שנשבר אסור להסיקו ביו"ט, פירוש אוד כלי שגורפין בו תנור.
<b>הערוך ערך אוד</b>
מגבב מן החצר ומדליק, פירוש לקושש קש תרגום לגבבא גילי.
<b>הערוך ערך גב</b>
ואין מלבנים את הרעפים, פירוש מצרפין הקדרות באש ומתכוין לבודקן אם נגמרה מלאכתן ומקבלין האור ולא יתבקעו.
<b>הערוך ערך לבן</b>
ואין מלבנין את הרעפים, פירוש כלי חרס שעל התקרה.
<b>הערוך ערך רעף</b>
<h2>דף לג:</h2>
קוטמו ומריח בו, טרף בפיה תרגם יונתן קטים בפומה, פירוש ענין שבירה.
<b>הערוך ערך קטם</b>
מפשח ויהוב לן אלוותא פשחי פשחי, פירוש עצי קציעות שמעשנין בהן ואע"ג דהוו קשין חזי לקחתא דנרגי וחציני, זה גמרא דרבי חננאל. ולפי פירוש זה אלו ג' אלווס ואלוותא ענין אחד להן. פירוש אחר מפשח קוטם אלוותא חתיכות אע"ג דקשין כ"כ דחזי לקתתא דנרגי וחציני.
<b>הערוך ערך אלותא</b>
ואע"פ דחזו לקתהא דנרגי וחציני,
<b>ב"מ כ"ו] אמר רב אשי סכינא בתר קתיה. [ב"מ ק"ג] ומהדר עליה קתיה. פירוש יד הסכין ויד נרגא וצינא ומגלא נקרא קתא. [הערוך ערך קת</b>
כי תניא ההיא במוסתק, פירוש קציעות מהודקין בתוך חבית. פ"א חבית רעועה דהוי כמו שנשברה מערב יום טוב.
<b>הערוך ערך מסתק</b>
<h2>דף לד.</h2>
מפני שצריך לחסמן, פירוש לסתום נקביהן.
<b>הערוך ערך חסם</b>
ואין שטין אותן במטלית,
<b>ב"מ צ"א] ואין שטין את התנור באליה ואם שט כל הפת כולה אסורה. פירוש כמו טשין, ויש קורין טשין ומיהו שטין שפין. [הערוך ערך שט</b>
ואין מפיגין אותן בצונן כדי לחסמן,
<b>יומא ל"א] מחמין לו חמין ומטילין לתוך הצונן כדי שתפוג צינתן [שבת מ'] האשה ממלאה קיתון של מים ומניחתו כנגד המדורה ולא בשביל שיחמו אלא כדי שתפוג צינתן. [הערוך ערך פג</b>
ת"ר מולגין את הראש ואת הרגלים, פירוש מרתיחין אותו בחמין להעביר השער מעליהן ומהבהבין אותן באור אבל אין טופלין אותן בחרסית,
<b>הערוך ערך מלג</b>
ואין טופלין אותו בחרסית,
<b>שבת פ', פסחים מ"ג, מ"ק ט'] בנות עניים טופלות אותן בסיד, רבי יהודה אומר אשה לא תסיד, פירוש בנות שהגיעו לפרקן שכבר צמח שער שלהן ולא הגיעו לי"ג שנים ואין דין שיהא להן שיער והן קטנות ובושות, העניות סדין אותן בסיד להסיר השיער. פירוש אחר שהגיעו לשנים שהאשה בוגרת ולא בגרה ולא גדלה בשר, עניים טחים בשר בנות בסיד ומה צורך לכך כדי שיסתתמו נקבים קטנים וגומות שער שבעור ויכנס הבל לפנים ויחם קרבה ותבגור ותגדל בשר. בנות עשירים טופלין אותן בסולת ובנות מלכים בשמן המור וריחו טוב וממיני שרף הוא, זהו מר דרור ומי שטופל כל בשרה פעם אחת. כל הבל שלה נכנס לפנים והיא מתחממת ומתה כדרך שאירע את בת עכו"ם. [הערוך ערך טפל</b>
אבל מתקנין את הקונדס ואת העכביות, פירוש ירקות שהן מרין וצרי למתקן על ידי האור ברותחין דאע"פ שקודם שממתקן אינן ראויין לאכילה יכול לטלטלן כדי למתקן לאכילה.
<b>בב"ר פ' כ'] קוץ זה עכביות דרדר זו קונדס שהיא עשויה דרים דרים. והיה כערער בערבה תרגום ויהא כעכוביתה במישרא. ויש לומר עכביות בלעז רוסי שהן ממין מטאטא, קונדס בלעז קרד"י. [הערוך ערך עכביות</b>
מסיקין ואופין בפורני ואין אופין בפורני חדשה שמא תפחת, תנור פי' לעז הוא פורנ"י.
<b>הערוך ערך פרן</b>
ומחמין חמין באנטיכי פירוש אנטיכי בי דודי והוא כלי של נחושת כמו הדוד של נחושת ומשימין מים בעליון שהוא מבחוץ וגחלים בתחתון.
<b>הערוך ערך מלייר</b>
עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית, פירוש גאון זצ"ל המוקצה הוא המקום המוכן להקצות בו פירות כדי ליבשן כדי שתגמר מלאכתן. וכן פירש המעביר תאנים בחצירו. לקצות לגמר את מלאכתן מעשרות פ"ג מ"א. פירוש אחר פירות שלא נגמר מלאכתן קרי מוקצה כדתנן עומד אדם על המוקצה.
<b>הערוך ערך מקצה</b>
<h2>דף לד:</h2>
וחכמים אומרים עד שירשום ויאמר מכאן ועד כאן, [שבת ק"ג] לא חייבו שתי אותיות אלא משום רשום. והתוית תיו על מצחות האנשים הוי החוקקים חקקי און, תרגום (וה') ויי דרשמין ריש מין.
<b>הערוך ערך רשם</b>
<h2>דף לה:</h2>
המעמיד תאנים בחצרו לקצות, ליבש. פירוש אחר לקצות לעשות מהן קציעות שקציעתן זו היא גמר מלאכתן והואיל ועדיין לא עשאן קציעות אוכלין מהן עראי.
<b>הערוך ערך מקצה</b>
משילין פירות, פירוש משלשין משחירין משילין משירין מנשרין כולן פירוש אחד להן הורדה ושלשול.
<b>שבת ה'] שלשל ידו למטה מג'. [עירובין פ"ג] לזה בשלשול ולזה בשלשול, היינו חרוץ שבין שתי חצירות. [סוכה ט"ז] המשלשל דפנות מלמעלה למטה. ותורידם בחבל, תרגום ושלשלתנון באטונא. ושלחה מביתו, תרגום וישליתה מביתיה. [הערוך ערך של</b>
מאן דתני משחילין לא משתבש דתנן השחול והכסול, שחול כל שנשמטה ירכו, כלומר נמשכה ממקומה.
<b>ברכות ח'] כמשחל ביניתא מחלבא, פירוש כמשיכת נימא של שיער מתוך החלב. [הערוך ערך שחל</b>
מאן דתני משחירין לא משתבש דתנן השחיר וזוג של ספרים, פירוש מספריים. ולמה נקרא שמן שחר שמשחירין את השיער והם קטנים, וזוג של מספריים הוא גדול מן השחור. ובלע"ז פירוש רפצ"י. וי"א אלו של נפחין הם לחתוך בהם כל מיני מתכות מספרת יביאו רדיד של ברזל ויחדו אותו משני צדדין ומכפלין אותו לצד אחד ושמו מספרת, תרגום תער, מספר.
<b>הערוך ערך שחר</b>
נזיר לא יחוף באדמה מפני שמשרת את השער, [שבת ל"א] היה הלל חופף ראשו. [סנהדרין צ"ה] אבישי בן צרויה היה חייף רישיה. [ב"ק פ"ב] ושתבא אשה חופפת וטובלת. [שבת נ'] חופף ומפספס אבל לא סורק.
<b>הערוך ערך חף</b>
<h2>דף לו.</h2>
אמר עולא ואפילו אארא דליבני, פירוש לבנים סדורות אחד על גבי חבירו ואינן בנויין וכל דבר שסדור זה אצל זה או זה ע"ג זה בלשון פרסי קורין אארא.
<b>הערוך ערך אארא</b>
<h2>דף לו:</h2>
ההוא עכברא דאשתכח באספרמקי דרב אשי אמר להו נקטוה בצוציתיה ואפקוה לברא, פירוש אספרמקי מיני בשמים הן.
<b>הערוך ערך אספרמק</b>
נקטוה בציציתיה, פירוש בשערו מלשון בציצת ראשי,
<b>הערוך ערך צץ</b>
אלו הן משום שבות,
<b>עירובין ק"ד] רבי שמעון אומר מקום שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך שלא התירו אלא משום שבות. [פסחים מ"ט] ולשבות שביתת הרשות יחזור מיד. [הערוך ערך שבת</b>
אין מטפחין ואין מספקין, טפח בכך ידוי, תרגום ויספוק את כפיו. טפח בריגליה בתרגום ירושלמי דאדני שאל. ספקתי על ירך תרגום טפחנא על ירכנא. ואחרוב בכף פעמי תרגום וטפחית בפרסת רגלי עמא. את הולם פעם תרגום עד דמטפח בקורסנא הכא בכפך ורקע ברגלך.
<b>הערוך ערך טפח</b>
פירוש מספקין סיפוק שבא מחמתו כדכתיב ויחר אף בלק אל בלעם ויספוק את כפיו, טיפוח לרצונו. [ירושלמי במשילין] ריקוד עוקר רגלו אחת ומניח אחת, קיפוץ שתי רגליו כאחד.
<b>הערוך ערך ספק</b>
<h2>דף לז:</h2>
קא ינקי תחומין מהדדי, פירוש בהמה אבריה יונקים זה האבר מגביל זה האבר ואי אפשר שלא נשאר מזה החצי אל זה החצי ומזה אל זה.
<b>הערוך ערך נק</b>
[ב"ק כ'] א"ל רב חסדא לרמי בר חמא לא הוית גבן באורתא בתחומא, פירוש בבית המדרש שהוא תחומה של תורה. [סוטה ל'] במאי קא מיפלגי רבי עקיבא סבר תחומין דאורייתא ורבי אליעזר סבר תחומין דרבנן.
<b>הערוך ערך תחם</b>
<h2>דף לט.</h2>
הא במלח סדומית הא במלח אסתרוקנית, פירוש מלח סדומית ומלח אסתרוקנית מקומות הן, ומלח סדומית אינו נימוח במים עד שישחק.
<b>במנחות כ"א] לא תשבית מלח הכא מלח שאינה שובבת ואיזו זו מלח סדומית, מניין שאם לא מצא מלח סדומית שמביא מלח אסתרוקנית תלמוד לומר תקריב. [הערוך ערך אסתרוקנית</b>
הכא במלח שאינה שובתת. פירוש שנעשית בשבת כבחול זו מלח סדומית שהים מוציא גליו בכל יום ונעשה מלח. איסתרוקנית מין אחר שנעשה על ידי בני אדם פירוש אחר סדומית מלח חזק שאינו מתפשר ומתבטל לאלתר, אסתרוקנית שמתבטל, כמפורש
<b>ביצה ל"ט] מים אין מלח לא, והא תניא מים ומלח בטלין בין בעיסה בין בקדירה. לא קשיא כאן במלח סדומית שהיא קשה מלח לא (מלח) [בטל] איסתרוקנית שהוא יפה בטל. [הערוך ערך בן</b>
המוציא שלהבת לרשות הרבים פטור, היכי משכחת לה דאדייה אדויי, פירוש המוציא שלהבת לרשות הרבים כגון שנפח בפיו וכיוצא בזה ודחף השלהבת מרשות היחיד לרשות הרבים פטור. וזה פירוש דאדייה אדויי.
<b>הערוך ערך אד</b>
<h2>דף לט:</h2>
האחין והשותפין שחייבין בקולבין פטורין ממעשר בהמה, ושחייבין במעשר בהמה פטורין מן הקולבין, [חולין כ"ה בכורות נ"ו, שקלים פ"א מ"ז] וכמה הוא קולבין מעה כסף דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים חצי. פירוש האחין השותפין שחייבין בקולבין פטורין ממעשר בהמה והוא שכבר חלקו כדתנן [בכורות נ"ו] חלקו וחזרו ונשתתפו חייבין בקולבין ופטורין ממעשר בהמה, פירוש חייבין בקולבין דכיון דחלקו נעשו כרחוקין ותנן השוקל על ידו על יד חברו חייב בקולבין ופטורין ממעשר בהמה דכיון דחלקו נעשו כלקוחות ותנן [שם נ"ה] הלוקח או שנותן לו במתנה פטור ממעשר בהמה, ושחייבין במעשר בהמה שעדיין לא חלקו וירשו בהמה או קנו ועדיין לא חלקו חייבין במעשר בהמה, דתנן קנו מתפושת הבית חייבין ואם לאו פטורין מן הקולבין. כי ממין אחד הביאו הסלע כי עדיין לא חלקו, כך היתה חובת קולבון. ואם היו אחין לא חלקו וקנו מתפושת הבית, אם הביאו שניהם סלע פטורין מן הקולבין, ואמרינן התם בבכורות בזה ובזה שחלקו בבהמה ולא חלקו בכספים, ואע"פ שחלקו בבהמה, גלו דעתייהו דלמפלגי קיימו וליחייבו בקולבין קמ"ל.
<b>הערוך ערך קלבון</b>
<h2>דף מ.</h2>
איתלי ליה בישרא בעברא דדשא, פירוש בבריח הדלת.
<b>הערוך ערך עבר</b>
שוחטין את המדבריות, פירוש מלשון מדבר.
<b>הערוך ערך מדבר</b>
אלו הן מדבריות כל שיוצאות ורועות באפר, פירוש אפר הוא אחו, ובלעז פראת"ו תרגום יונתן ותשם בסוף, ושריאת יתיה באפרא על כיף נהרא. ותרא את התיבה בתוך הסוף. וחמת ית תיבותא בגו אפרא. פ"א בגו גומיה, וכן ותרענה באחו תרגום ירושלמי והות רעיא בגו גומיא.
<b>הערוך ערך אפר</b>
אבל משקין ושוחטין את הבייתות, משום סירכא דמשכא, ויש מפרשים שאם היו סרכות בריאה מחמת הצמאה שמדבקת בלב ובצלעות נפרדת כששותה.
<b>הערוך ערך כס</b>
בעא מיניה רבי שמעון ברבי מרבי פצעילי תמרה לרב שמעון מהו, פירוש בתשובות פגי תמרה שהכניסן פירות ונמתקו יפה יפה ועדיין לא בשלו ולא נעשו תמרים פוצעין אותן אחד אחד לשנים בסכין ומעלין אותן לגג ליבשן ומייבשן ומכניסן לקיום. וסבירא לן דכיון דהעלן לגג לייבשן אקצינון מדעתיה ואמרינן אין מוקצה לר' שמעון אלא גרוגרות וצימוקין בלבד.
<b>הערוך ערך פצעל</b>
אין מוקצה לרבי שמעון אלא גרוגרות וצמוקים בלבד. פירוש בירושלמי ביצה פ"ד, א"ר שמואל בר ססרטי מפני שמסריחות בנתים.
<b>הערוך ערך מקצה</b>
